כזכור, בהתאם לתיקון בחוק עבודת נשים מיום 22.3.2010, חופשת הלידה הוארכה מ-14 שבועות ל-26 שבועות, כאשר 12 השבועות הנוספים הינם ללא תשלום, לא מהמעביד ולא מהמוסד לביטוח לאומי (דמי לידה), כאשר העובדת רשאית לקצר את חופשת הלידה ובלבד שחופשת הלידה לא תפחת מ-14 שבועות.

להארכת חופשת הלידה כאמור זכאים עובדת ועובד המועסקים, לפחות, 12 חודשים באותו מקום עבודה או אצל אותו מעביד (כאשר עובד יהיה זכאי לנצל חופשת לידה מוארכת, כאמור, לאחר 6 השבועות הראשונים ובתנאי נוסף שגם אשתו זכאית לחופשת לידה בת 26 שבועות).

אנו מביאים להלן סקירה לעניין צבירת זכויותיה של עובדת בחופשת לידה, הן לגבי זו המבקשת לנצל את 26 השבועות בהתאם לתיקון הנ"ל בחוק והן לגבי זו המבקשת לקצר את חופשת הלידה ולצאת לחופשת לידה של 14 שבועות בלבד.

חישוב צבירת ימי החופשה נעשה על-פי תקופת העבודה בפועל, כך, שאין לקחת בחשבון לעניין חישוב צבירת ימי החופשה, לא את תקופת חופשת הלידה של 14 השבועות ולא את תקופת חופשת הלידה המוארכת ל- 26 שבועות.

יש לנהוג בהתאם לקבוע בסעיף 3 לחוק חופשה שנתית:

(א) אם הקשר המשפטי בין העובדת למעביד נמשך כל השנה והעובדת עבדה בפועל לפחות 200 ימים – תהיה זכאית לכל ממכסת ימי חופשתה, בהתאם לוותק שלה בעבודה, על-פי הקבוע בחוק; כלומר, במקרה כזה תהיה זכאית למלוא ימי החופשה.

אם העובדת עבדה פחות מ- 200 ימים בפועל בשנה – ימי החופשה יחושבו יחסית לימי העבודה בפועל, כדלקמן: ימי עבודה בפועל) X ימי חופשה לפי 200/(וותק

 (ב) כאשר הקשר המשפטי בין העובדת למעביד נמשך פחות משנה והעובדת עבדה בפועל לפחות 240 ימים (מה שלא סביר במקרה בו עובדת יוצאת לחופשת לידה) – תהיה זכאית למלוא ימי החופשה; אם עבדה פחות מ – 240 ימים – יש לחשב את ימי החופשה יחסית לימי העבודה בפועל, על-פי הנוסחה שהובאה לעיל, כאשר במקום 200 יבוא 240.

(להזכירכם: שנת עבודה על-פי חוק חופשה שנתית פירושה: "פרק זמן של 12 חודש שתחילתו אחד בינואר של כל שנה…").

בהתאם לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה) יש לקחת בחשבון בחישוב תקופת הזכאות לדמי מחלה גם את חופשת הלידה, על-פי חוק עבודת נשים; כלומר – מלשון ההוראה הנ"ל עולה, כי צבירת ימי המחלה נמשכת גם בתקופת חופשת הלידה, לרבות חופשת הלידה המוארכת.

יחד עם זאת, ישנה פרשנות הגורסת, כי צבירת ימי המחלה תחול רק לגבי חופשת הלידה בתשלום (של 14 השבועות) ולא תחול לגבי יתרת חופשת הלידה, בהתאם לתיקון האחרון בחוק עבודת נשים; אין עדיין הכרעה בסוגיה.

ההסכם הקיבוצי הכללי בדבר תשלום קצובת הבראה וצו ההרחבה שהוצא מכוחו קובעים, כי יש לקחת בחשבון את תקופתחופשת הלידה לצורך קביעת תקופת הזכאות לענין תשלום דמי הבראה. לפיכך וכפי שעולה מההוראה הנ"ל, על המעביד לשלם דמי הבראה לעובדת הנמצאת בחופשת לידה, לרבות בחופשת הלידה המוארכת.

עם זאת, ישנה פרשנות הגורסת, כי, מאחר ובהסכם הקיבוצי הנ"ל ובצו ההרחבה נקבע גם, כי לקביעת תקופת הזכאות לדמי הבראה לא תובא בחשבון היעדרות בשל חופשה ללא תשלום, לא חייב המעביד בתשלום דמי הבראה עבור תקופת חופשת הלידה, אשר איננה בתשלום והעולה על 14 השבועות הראשונים; אין עדיין הכרעה בסוגיה.

חוק עבודת נשים קובע במפורש, כי רק עובדת הזכאית לדמי לידה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי (או המקבלת גמלה לשמירת הריון) חייב המעביד להמשיך ולשלם עבורה כספים לקופות גמל (לרבות לקרן השתלמות), בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הלידה.

לפיכך, לא חייב המעביד בתשלומים לקופות גמל בזמן חופשת הלידה המוארכת ל-26 שבועות, אלא רק עבור 14 השבועותהראשונים לחופשת הלידה (ובלבד שמתקיימים גם שאר התנאים הקובעים את הזכאות להפרשות).

 פיצויי פיטורים

תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) קובעות, כי:

תקופה של חופשה או פגרה שלא בשכר… העודפת על 14 יום לשנת עבודה, למעט תקופה כאמור שבעדה זכאית העובדת לדמי לידה בהתאם… לחוק הביטוח לאומי…" [תקנה 10 (3)].

כלומר – לצורך חישוב תקופת העבודה (וותק) בגינה תהיה עובדת בחופשת לידה זכאית לתשלום פיצויי פיטורים, יש לקחת בחשבון כוותק מלא את תקופת חופשת הלידה בגינה משולמים דמי ביטוח לאומי – 14 שבועות, ומיתרת תקופת חופשת הלידה, אשר אינה בתשלום, בהתאם לתיקון האחרון בחוק, יש לקחת בחשבון, לעניין הוותק לחישוב הפיצויים, רק 14 יום(שכן, יש לראות בתקופה זו – "חופשה או פגרה שלא בשכר").

בנוסף לצבירת הזכויות כמפורט לעיל, נציין גם:

בהתאם לקבוע בחוק עבודת נשים, עובדת, אשר מועסקת במשרה מלאה, זכאית להעדר שעה אחת ביום ללא ניכוי משכרה, "מתום חופשת הלידה עד תום ארבעה חודשים מאותו יום ("שעת הנקה").

בהתאם לפרשנות המקובלת, מאחר וחופשת הלידה אשר נקבעה בתיקון לחוק עומדת כיום על 26 שבועות, הרי עובדת, שמתמלאים לגביה שאר התנאים הקבועים בהוראה המזכה בניצול "שעת הנקה", תהיה זכאית לנצל "שעת הנקה" במשך ארבעה חודשים מסיום 26 השבועות האמורים.

 איסור פיטורים

האיסור לפטר עובדת בהריון בזמן חופשת הלידה יחול גם לגבי התקופה של 26 השבועות (איסור "אבסולוטי").

כמו-כן, יחול האיסור לפטר עובדת בתקופה של 60 הימים שלאחר תום תקופת חופשת הלידה המוארכת הנ"ל או לאחר תום ימי ההיעדרות שלאחר חופשת הלידה המותרים בחוק (כמו: חופשה ללא תשלום, היעדרות עקב מחלה בעקבות הלידה וכד'), אלא אם יתקבל היתר לפיטורים ממשרד התמ"ת.

 תשלום דמי ביטוח לאומי

 חופשת הלידה המוארכת, שלאחר 14 השבועות הראשונים, דינה כדין חופשה ללא תשלום לעניין חובת תשלום דמי ביטוח לאומי. לכן, על המעביד חלה חובה לשלם דמי ביטוח לאומי רק בגין שני החודשים הראשונים של החופשה ללא תשלום.

לגבי תקופה של חופשה ללא תשלום העולה על חודשיים, חייבת העובדת בתשלום דמי ביטוח לאומי, ישירות, למוסד לביטוח לאומי (החל מהחודש השלישי לחל"ת).

(להזכירכם: שיעור דמי הביטוח הלאומי בגין עובד המצוי בחופשה ללא תשלום הינו 6.93% משכר המינימום על-פי חוק שכר מינימום – 266.81 ש"ח – החל מיום 1.8.2009). (החל מיום 1.4.2011 – 6.57% משכר המינימום – 255.59 ₪)

(החל מיום 1 יולי 2011 – 6.57% משכר המינימום של 4100 ₪ =269.37)