המדריך המלא למעסיקים לתקופת החגים

מספר שעות העבודה בערב חג.

א.    במקום העבודה בו עובדים 8 שעות ביום, שישה ימים בשבוע: חוק שעות עבודה ומנוחה קובע כי ביום שלפני חג שהעובד אינו עובד בו, בין על פי חוק ובין על פי הסכם או נוהג, לא יעלה יום עבודה על 7 שעות עבודה.

ב.     במקומות עבודה בהם עובדים 9 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע: ביום שהעובד חייב לעבוד בו יהיה יום העבודה בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות או יום עבודה בן 7 שעות בתשלום של 8 שעות.

ג.      במקרה בו עובד יצא לחופשה בערב חג-המעסיק יכול לנכות לו יום חופשה מלא, אלא אם חל במקום העבודה הסכם קיבוצי ענפי/מיוחד, צו הרחבה ענפי, הסכם עבודה או נוהג הקובע לעניין זה הוראה מטיבה עם העובד ,אז יש לנהוג על פיו.

לעניין זה יצויין ,כי על פי סעיף 6 לחוק חופשה שנתית ,עובד רשאי לבחור לקחת יום חופשה בתשלום ביום זה (שהינו אחד מהימים המנוים בתוספת לחוק חופשה שנתית מהם רשאי העובד לבחור לקחת יום חופשה אחד) על חשבון החופשה השנתית שלו ,ובלבד שהודיע על כך למעבידו 30 יום מראש לפחות.  ברשימת המועדים עפ"י סעיף 6 לחוק חופשה שנתית נכללים ,בין היתר, ערב יום כיפור ,ערב סוכות ,ערב פסח ,וערבי שביעי של פסח ,ערב שבועות ,ערב ראש השנה.

תמורה בגין יום גשר

לעיתים נוצר "יום גשר" בין חג לבין סוף השבוע.

בהקשר לכך, ישנן שתי אפשרויות:

1.יום גשר ביוזמת המעביד  :

א. עובד זכאי לשכרו גם אם לא עבד בפועל, כאשר הוא מוכן לעבוד והמעסיק לא סיפק לו עבודה.

ב. האם ניתן לזקוף יום חופשה בגין יום גשר? במקרה בו לעובד ישנה יתרת חופשה צבורה לזכותו, המעסיק יוכל לנכות לעובד יום חופשה בגין יום הגשר ולשלם לו דמי חופשה בגין יום זה. אך במקרה בו לעובד ספציפי אין ימי חופשה צבורים לזכותו, המעסיק אינו רשאי לרשום לעובד יתרת ימי חופשה שלילית, והעובד זכאי לשכר עבודה רגיל "ביום הגשר" שנכפה עליו.

לפיכך ,מעסיק שכופה "יום גשר" על עובדיו יוכל לקזז יום חופשה ממכסת החופשה הצבורה של כל עובד או לשלם לעובד שכר רגיל עבור אותו יום (במקרה בו לעובד אין יתרת ימי חופשה צבורה לזכותו) ,זאת כמובן כשלא קיים הסכם אישי/ נוהג/הסכם קיבוצי/צו הרחבה במקום העבודה הקובע אחרת

2.יום גשר ביוזמת העובד:

אם העובד פונה מיוזמתו למעסיק ומבקש "יום גשר", בידיעה כי אין לו ימי חופשה צבורים-המעסיק יכול לנכות לעובד יום היעדרות ממשכורתו.

 תשלום עבור ימי חג-עובד במשכורת ועובד בשכר.

א.    עובד ששכרו משתלם על בסיס חודשי: זכאי לשכר עבודה גם עבור ימי חג החלים באותו חודש, מאחר ששכרו משתלם על בסיס קבוע, ללא תלות במספר ימי העבודה בחודש.

עובד שעתי אשר אינו עובד ביום החג.

חוק קובע כי עובד לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה, שלא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (יום לפני החג ויום אחרי החג), אלא בהסכמת המעביד, יהיה זכאי לתשלום מלא בעבור 9 ימי חג (2 ימי ראש השנה, יום כיפורים, 2 ימי סוכות, 2 ימי פסח, חג שבועות ויום העצמאות). צו ההרחבה האמור קובע כי עובד לא יהיה זכאי לימי חג החלים בשבת.

תשלום בגין העסקת עובד שעתי בחג .

מסעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה (שעניינו תשלום בגין מנוחה שבועית ,שחל כאמור גם לגבי ימי חג ) עולה כי עובד שעתי אשר הועבד בחג ,זכאי לשכר עבודה בשיעור 150% ולשעות מנוחה (במקום שעות החג שבהן עבד) במספר ובזמן שנקבעו בהיתר שלפיו הועבד.

מספר שעות העבודה בחול המועד

בחוק אין כל התייחסות לשעות העבודה ב"חול המועד" או לתשלום בגינן. כלומר, על פי דיני העבודה ימי העבודה בחול המועד הינם ימי עבודה רגילים.

מחלה במהלך החג.

בחוקי העבודה אין כל התייחסות לאופן תשלום ימי מחלה שחלים       בימי חג. ניתן לטעון כי עובד שחלה במהלך החג זכאי ליהנות משכר עבודה מלא. ניתן לטעון כי יש להתייחס לימי מחלה הנ"ל כאל ימי מחלה לכל דבר, ולשלם לעובד בהתאם לחוק דמי מחלה.

חג בזמן חופשה שנתית.

במקרה בו עובד יוצא לחופשה שנתית ובמהלך תקופת חופשתו חל יום חג-אין להוריד ממכסת ימי החופשה השנתית להם זכאי העובד את יום החג שחל במהלך החופשה.

מתנות חג לעובדים-דגשים והבהרות

האם קיימת על המעסיק חבות חוקית להעניק מתנה לחג?

בחוקי העבודה אין כל חובה על המעסיק להעניק לעובדיו שי לחג.

חלוקת שי לחג לחלק מהעובדים בלבד,עלולה להיות אפליה אסורה!

האם עובדת הנמצאת בחופשת לידה זכאית למתנה לחג?

כאמור,אין בחוק כל חובה על המעביד להעניק לעובדיו שי לחג.

לעניין תלושי קניה כשי לחג.

כאשר ניתן לעובד תשלום בשווה כסף,יקבע המעביד לצורך תשלום המס את סכום התשלום כפי שעלה לו או לפי מחיר השוק, הכל לפי הגבוה.

יחד עם זאת,עמדת נציבות מס הכנסה היא כי במקרים בהם תלושי השי נרכשים ברכישה מרוכזת על ידי המעביד,ניתן להתייחס להפרש בין עלות התלושים לשוויים-כהנחה מסחרית הניתנת למעביד,ולפיכך שווי ההטבה יהיה בגובה עלות התלושים למעביד.זאת,במקרה בו עלות התלושים למעביד לא פחותה מעלותם ברכישה מרוכזת אחרת.